<h1>ראבי"ה סימנים תתע"ב—תתע"ג</h1>
<h2>דף יח:</h2>
וכמה הויא התחלה רבי אחא אמר שלש ורבי יוסי אמר אחת אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי [מאיר] שאמר משום רבן גמליאל אבל חכמים אומרים מתענין ומשלימין, והילכתא כרבי יוסי. דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים. ובתלמוד ירושלמי [פ"ב הט"ז] מסיים אפילו יחיד שגזר תענית על עצמו מתענה ומשלים. וכי מדייקינן בגמרא דידן בפרק בכל מערבין [מ"א ע"א] משמע נמי הכי. ואם תאמר למה אין מפסיקין בראשי חדשים הא דאורייתא הוא, כדאמרינן בפרק במה מדליקין [כ"ד ע"א], יש להשיב משום צערא דרבים שרי, ומיהו בשבתות וימים טובים לא. ומצינו שהיו מתריעין בשבת על דברים השנוים לקמן פרק שלישי [י"ט ע"א], וכל שכן בראש חדש דקיל דאין מפסיקין. וגם מצינו [לעיל י"ב ע"ב] בתענית חלום שמתענין בשבת. והא דאמרינן בפרק שלשה שאכלו [מ"ט ע"א] ראש חודש אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, יש לפרש לא אכיל פת הגורמת לברכת המזון, אבל בשבת ויום טוב חייב בפת שהוא עיקר תענוג. אי נמי יש לפרש אי בעי לא אכיל שיתחיל עם הציבור ושוב לא יפסיק, אבל בשבת ויום טוב מפסיק בעל [כרחו] ותענית חלום אינו תלוי בו שיוכל לעשות תקנה לכתחלה שלא יבוא לידי [תענית]. כן נראה לי.
